אינפלציה

כיום אנחנו חיים כמעט שני עשורים בריבית מאוד נמוכה עד אפסית, עד ששכחנו שהיו תקופות שבהם הריבית עמדה על  9%  ורמות אינפלציה של מאות אחוזים למשל בשנות ה80 .

אם נדייק בשנת השיא 1984 הייתה אינפלציה של 445% בשנה כלומר בשנה אחת המחירים עלו פי 5.

 האם ישנה אפשרות שהיסטוריה חוזרת על עצמה?

כתוצאה מהקורונה נוצרו ביקושים גדולים מיכוון שכמעט כל המדינות היו בסוג כזה או אחר של סגר.

 דבר שגרם להקטנת ביקושים  וכאשר התחילו לחזור לשגרה באופן הדרגתי נוצרו 

מצבים שחלק מהמדינות יצאו מסגר מהר יותר כאשר מדינות אחרות היו עדיין בסגר.

כך שלעיתים לא היה מי שיספק את הביקושים שנוצרו.

עודף ביקושים גורם לעליית מחירים. לדוגמה עלויות השינוע הימי קפצו ב400% בשנה האחרונה. וזו לא עלית המחירים היחידה בשנה זאת.

האם האינפלציה היא לא אירוע זמני כמו חשבו תחילה?

לא ניתן להאשים רק את הקורונה במצב שנוצר גם לריבית האפסית יש חלק לא מבוטל במצב שנוצר. 

הריבית נקבעת על ידי הבנקים המרכזיים. כאשר היא מאוד נמוכה אין כדאיות לחסוך שדבר גורם לציבור הרחב לצרוך ולהגדיל את הביקושים זה כמו לשפוך שמן על המדורה.

מתפרסמים גם כתבות בנושא כמו לדוגמה גיק דורסי (מי שייסד את טוויטר ולא רק)

טוען שאנחנו בדרך להיפר אינפלציה (אינפלציה שיוצאת משליטה) שבסופו של יום תסחוף את כל העולם כי אנחנו כפר גלובלי.

השבוע התפרסם שאינפלציה בארה"ב עומדת בחישוב שנתי על 6% .

מה הבדל בין כסף זר שנכנס למדינה בצורה של השקעות ישירות או עקיפות ?

אם נתבונן תכ'LESS מה קורה בישראל נראה שהריבית כאן נמוכה מאוד, בנק ישראל ממשיך לרוכש דולרים זה התחיל עוד מימיו הנגיד בנק ישראל סטנלי פישר כך שכיום יש לישראל עתודות עצומות של דולרים (204 מיליארד דולר נכון לספטמבר 2021).

כמוכן שהשקעות ישירות והשקעות עקיפות מזרימות הרבה מטבע זר לארץ.

נושא דרוג האשראי של ישראל אשר עלה לאורך השנים, פתח בפני קרנות שונות מחו"ל אפשרויות השקעה בארץ. לכל מדינה יש דרוג מבחינת רמת הסיכון שלה.

יש קרנות אשר על פי התקנון שלהם לא יכולות להשקיע במדינות עם דרוג נמוך לכן לא יכלו להשקיע בישראל. כאשר הדרוג של ישראל עלה לאורך השנים עוד ועוד קרנות יכלו להכניס את ישראל להיות חלק מתיק השקעות שלהם. 

כולנו שומעים יותר ויותר על חברות ישראליות אשר נרכשות על ידי חברות זרות. זה מזרים שוב מטבע הזר שנכנס לארץ ומתורגם לשקלים. עוד דבר הגורם שוב להתחזקות השקל.

בשנים האחרונות נמצאו תגליות גז ענקיות מול חופי ישראל, גם זה תורם את חלקו להתחזקות השקל ולזרימת הון זר.

נכון לעכשיו השקעות הזרות עומדות על 40 מיליארד דולר כאשר לפני 4 שנים הם עמדו על 17 מיליארד דולר.

מה המדינה מעדיפה השקעה עקיפה או ישירה?

איך זה משפיע על היבואנים?

איך זה משפיע על היצואנים? 

על שאלות אלו ואחרות בכתבות הבאות.

נעים מאוד,

שמי ארז נעים, מתכ'LESS חיסכון השקעות וביטוח, מומחה ביטוח ופיננסים ובעל רישיון פנסיוני משרד האוצר. בעל ניסיון של  11 שנים בתחום הביטוח, במהלך השנים המשכתי להתמקצע וללמוד בקורסים שונים בתחום.

בעל תואר שני במנהל עסקים ותואר ראשון בכלכלה וניהול, מכיר מקרוב מאוד את שיטות העבודה וקבלת ההחלטות בחברות הגדולות. חשובה לי מאוד התאמת הכיסוי הביטוחי האישי ללקוח פי מצבו הבריאותי, המשפחתי והכלכלי. כל החלטה יש לה השפעה עתידית ובמיוחד החלטות בתחום הביטוח.   

כמו רכישת ביטוח חשוב מאוד שתהיה בחינה כוללת על מצבו הפיננסי של הלקוח ולכן יש לתת את הדעת גם על איכות החיסכון הפיננסי אשר מהווה גורם דרמטי בבחירת אופן החיסכון לגיל פרישה והכיסוי הביטוחי אשר נמצא בתוכו.

אשמח לפגוש אתכם, לראות כמה ניתן לשפר ולחסוך בתיק הביטוח או בחיסכון הפיננסי שלכם ולהבטיח שיש לכם את המוצר הטוב ביותר שאתם צריכים עבור המשפחה שלכם.

הבדיקה ללא התחייבות וללא עלות.

אני זמין בנייד: 0543031918 או במשרד 077503010 להשאיר פרטים כאן באתר ואשמח לעזור. 

אין לראות במאמר זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים ו/או השקעת כספים בפיקדונות כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. האמור לעיל אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר. המידע האמור במאמר לעיל הינו נכון למועד פרסומו ועשוי להשתנות מעת לעת.